זוהר בראשית — דף טו ע"א

הזוהר פותח בגילוי סוד הבוצינא דקרדינותא — הניצוץ הקדמוני הנסתר, שממנו נבראו כל הצורות. מנקודה ראשית זו יוצאות צורות האותיות, וכל אות מכילה בתוכה סודות עמוקים של הבריאה. האות אל"ף, כדוגמה, מכילה בתוכה את למד-פ"א הנסתרים — ומכאן שכל אות היא עולם שלם בפני עצמה. הזוהר מובן כ"ספר סתום" — היכל הנקרא בשם אלהים, שבו מסתתרים סודות האלוהות. הפסוק מדניאל י"ב, ג — "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" — מפורש כהבטחה לאלה שמעמיקים בסודות התורה: הם יזהירו כזיו הרקיע. ראשית מזוהה עם חכמה — הספירה הראשונה של הגילוי — שממנה נמשכת כל הבריאה. ד' שמות השם א-ה-ו-ה עולים מתוך פסוק "בראשית" ומלמדים על צינורות האור האלוהי המזינים את כל העולמות.