זוהר בראשית — דף כד ע"א

הזוהר ממשיך בסוד ז' ההיכלות הנפתחים לעתיד לבוא, ועובר לסוד התפילה ומבנה הספירות. התפלה עולה לפעמים לימין (חכמה מסוימת), לפעמים לשמאל (אבא ואמא), לפעמים לאמצעי (לצדיק), ותמיד — בוודאי — ה' הוא בכל ספירה וספירה, והתפלה היא השכינה.<br />
<br />
תפילין = עוז מן הירא ה' שהוא לשמאל — פחד יצחק — שם קטרגים עולים לתבוע דין. "בזרוע עוזו" — תפלין זה, ה"י ביראה ו"ה באהבה. "אהבו את ה' כל חסידיו" (תהלים לא). בסוד זה מגלה הרב שמעון: כל התפילות תלויות בשם ה'. "בן ישראל" = עמוד האמצעי אחר שנתקן, ה' ניצב עליו (בראשית כח — לאחר התיקון).<br />
<br />
רבי שמעון פותח לעליונים ולתחתונים: הוא מקדיש את אליהו לרדת בשבועה. אליהו יורד ואומר: אין מי שעומד לפני שער התפלה. חנוך ממונה תחת יד רבי שמעון: "ירדת לכבוד השכינה, לא לכבודי עשיתי". סוד הקלע — כאבן שנזרקת מקלע ונשלחת למקום ידוע, כך צריך להעלות את מחשבתו בתפלה. מי שכורע ב"ברוך" — עליו לרדת עד אין תכלית ולא לעצור לא למעלה ולא למטה ממנה.