זוהר בראשית — דף כו ע"א

הזוהר מסיים את הדרשה על ״ואד יעלה מן הארץ״, שממנו משקים את ישראל ואת תלמידי החכמים, ועובר ל״וייצר ה׳ אלהים את האדם״ — אלה ישראל, שנוצרו בצורת שני יו״דין ו׳ ביניהם כחשבון שם הוי״ה. ישראל ניטעים בגן עדן: הגן הוא השכינה התחתונה, עדן היא האם העליונה, והאדם הוא העמוד האמצעי. עץ החיים נטוע בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע — הערב רב — נדחה מישראל; לכן, לדברי הטקסט, לימות המשיח לא יקבלו גרים. הנהר היוצא מעדן ישקה את הגן, ו״ענג״ יתהפך ל״נגע״ לערב רב ולאומות העולם.