זוהר בראשית — דף ל ע"א

הזוהר מבאר את האותיות שבפסוק: הבי״ת של ״בראשית״ נקבה והאל״ף זכר, ה״א הוציאה את השמים וו״ו הוציאה את הארץ כדי לתת לה מזון, והארץ כוללת בתוכה את עשרים ושתים האותיות כנחלים ההולכים אל הים. הוא מתאר את האש והעשן בהר סיני, ואת הימין שממנה השמים והשמאל שממנה הארץ, ומפרש ״שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה״: החכמה נסתרת ואינה עומדת לשאלה, ורק משהתפשט אורה היא נקראת ״מי״. אחר כך מובאים ״עד שהמלך במסבו״, בריאת העולם בימין ובשמאל בששה ימים, והשיתין, ובסוף ״והארץ היתה תהו ובהו״ וארבעים ושתים האותיות.