זוהר בראשית — דף לג ע"א

רבי אלעזר מתאר את האותיות שהתעטרו ונבנו, מים עליונים ותחתונים התערבו והרקיע הפריד ביניהם, ובמחלוקת השנייה נברא גיהנם; רבי יהודה לומד שמחלוקת לשם שמים סופה להתקיים. ״יקוו המים אל מקום אחד״ הוא הים התחתון, וה״יבשה״ היא הארץ, לחם עני, ואילו ״ולמקוה המים קרא ימים״ הוא בית כנוס המים העליונים. הטקסט מביא ״ממזרח אביא זרעך״ ומשל בן המלך, ואומר שמקוה המים הוא הצדיק וישראל. ביום השלישי ״עץ פרי עושה פרי למינו״ מפורש כברית הקודש, וישראל קדושים ודומים לקדושים.