זוהר בראשית — דף לה ע"ב

הזוהר מביא שאדם וחוה היו נטועים כארזי לבנון, ומפרש את הציווי ״ויצו ה׳ אלהים״ כמצוות: עבודה זרה, ברכת השם, דינים, שפיכות דמים, גילוי עריות, גזל ואבר מן החי. עץ הדעת הוא עץ המות למי שנוטלו לבדו, והנחש הוא יצר הרע וסמא״ל שרכב על נחש. רבי שמעון מספר שסמא״ל פיתה את האשה, שהוסיפה ״ולא תגעו בו״, והאשה אכלה ונתנה לבעלה, ונתפקחו עיניהם. הקדוש ברוך הוא דן את שלושתם וגוזר קללות, וקוצץ את רגלי הנחש, ויעקב נוטל ברכות מסמא״ל.