זוהר בראשית — דף מו ע"א

בפסוק ״יהי אור״ דורשים החברים על האור הראשון שנגנז לצדיקים לעתיד לבא, ושאין כל בריה יכולה להסתכל בו. בקטע השלמה מההשמטות נאמר שמאותו אור נלקחו שלשים ושתיים נתיבות החכמה ונתו לעולם, הוא תורה שבעל פה. אברהם ויצחק לא רצו באבן היקרה ונטלו מדתם, חסד ופחד, ויעקב נטל את האמצע, אמת ושלום. אחר כך מבארים ״יום אחד״ כאיחוד של ערב ובקר, המלאכים נבראו ביום הראשון, וביום השני נבראו הרקיע המבדיל בין המים, וגיהנם, ולכן לא נאמר בו ״כי טוב״ עד היום השלישי.