זוהר בראשית — דף ע ע"ב

הטקסט ממשיך בפסוק ״כי טובים דדיך מיין״: מעשה למטה מעורר אהבה למעלה, ומאז חורבן בית המקדש אין ברכות. רבי ייסא מסביר ״לא אסף עוד לקלל את האדמה״ לפי הדין העליון והתחתון, והילד אומר שמיום קרבנו של נח יצאה הארץ מרשות הנחש. הוא פותח ״לריח שמניך טובים״ ומבחין בין ריח הקרבן לריח הקטורת ובין מזבח פנימי וחיצון, בקטע של השלמה מההשמטות. נאמר גם שהלבנה התמעטה ושעתיד האור להתגלות; שמו של הילד אבא; ורבי אבא פותח בפסוק ״ברכת ה׳ היא תעשיר״ ובעניין הבעל שמכניס והאשה שמוציאה.