זוהר בראשית — דף עט ע"ב

הפסוק ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״ נדרש: המילה ״את״ מרבה את זכות כל הנפשות שהלכו עם אברהם, שכל המזכה את האחר זכותו תלויה בו ואינה זזה ממנו. רבי שמעון שואל מדוע הדיבור הראשון אל אברהם נפתח ב״לך לך״, ומשיב שהוא רמז למאה שנה, ושאברהם עוד לא היה דבוק כראוי; ״לך לך״ הוא הדרגה הראשונה להיכנס אל הקדוש ברוך הוא, ואי אפשר לאחוז בה עד שייכנס לארץ. כך דוד התעכב בחברון שבע שנים עד שהתחבר עם האבות וקיבל מלכות. הלשון ״ויעבר״ רומזת לשם בן שבעים ושתים אותיות ולקדושת הארץ; ״והכנעני אז בארץ״ מלמד שהנחש עוד שלט, ואז ״וירא ה׳ אל אברם״.