זוהר בראשית — דף פד ע"א

הזוהר ממשיך ב״וילך למסעיו״ וב״אל המקום אשר היה שם אהלה בתחילה״: אברהם עלה ממטה למעלה ואחר כך ירד בדרגות ממעלה למטה, כדי שהכל יתייחד במקומו, ואז התעטר והיה לחלק גורלו של הקדוש ברוך הוא; אשרי הצדיקים שמתעטרים בו. רבי שמעון וחבריו ישבו בשדה, והוא מפרש ״פנה אלי וחנני״ ו״תנה עזך לעבדך״ על מלך המשיח, ואת ״והושיעה לבן אמתך״ שהזכיר את אמו ולא את אביו. אחר כך נדרש ״ויהי ריב בין רעי מקנה אברם״, שהמילה ״רב״ חסרה יו״ד: לוט רצה לחזור לעבודה זרה, ו״ויסע לוט מקדם״ מודיע על כך, ואברהם נפרד ממנו, כי המתחבר לרשע סופו להיענש בגללו.