זוהר בראשית — דף קה ע"א

רבי אבא מדגיש את ענותנותו של אברהם: אף שהודיעו על דין סדום, לא ביקש להציל את לוט, כדי שלא לתבוע שכר ממעשיו. לוט נשלח ונצל בזכות אברהם, ״ויזכר אלהים את אברהם״. בכל מקום שדרים בו רשעים הוא חרב, ולוט ישב בהם והערים היו מיושבות בזכות אברהם. רבי שמעון מוסיף ששמוש הצדיק מגן על המשמש, ולוט למד מאברהם לעשות חסד עם הבריות. בהמשך נאמר שהשכינה לא זזה מאברהם; במו שנאמר בהתחלה ״וה׳ אמר״ ובסוף ״ויאמר ה׳ זעקת סדום ועמורה כי רבה״, זו הדרגה העליונה שהתגלתה על התחתונה.