זוהר בראשית — דף קט ע"א

הזוהר מבאר את הפסוק ״כגן ה׳ כארץ מצרים״: סדום ומצרים היו שופעות עדן כגן ה׳ ולא נזקקו להשקיה. עונשה של מצרים אינו מניעת גשם אלא המגפה, כי אין היא צריכה גשם. סדום נחרבה משום שלא רצו שאחרים יתענגו בה. רבי חייא אומר שהם היו רשעים בגופם ובממונם, וצר העין כלפי העני אין לו חיים בעולם הבא. בקטע סתרי תורה, המסומן כהשלמה מההשמטות, מתוארים שבעים גוונים לוהטים, שמות המלאכים וסוד שבעים ושנים השמות, ומבואר שדין סדום בא מן השמים משום שמנעו צדקה. אחר כך מתחילים הפסוק ״ויעל לוט מצוער״ ופתיחת רבי יצחק ״והוא מסבות מתהפך״.