זוהר בראשית — דף קיא ע"א

הזוהר מציין את ענותנותו של אברהם: הוא לא ביקש רחמים על לוט לא בתחילה ולא בסוף, כדי שלא יחשב שהקדוש ברוך הוא גרע מזכותו, אף שמסר נפשו להציל אותו מחמשת המלכים; מעשי לוט לא היו כשרים. בקטע מדרש הנעלם מבאר רבי אבהו ש״ויעל לוט מצוער״ הוא היצר הרע העולה מצערה של גיהנם לפתות בני אדם. שתי בנות לוט הן נפש התאוה ונפש הגוף, והיין מעורר את היצר הרע. מובא משל על כת לסטים שמוציאה מתוכה מסית רך לשון, ובסוף דברי רב יהודה על קדושת האדם בשעת התשמיש.