זוהר בראשית — דף קיג ע"א

הזוהר מדגיש את חביבותו של אברהם לקב״ה, שלא חס על שלו כדי להדבק בו, ולכן ״רגלי חסידו ישמר״ — אשתו, שאבימלך לא קרב אליה; בפרעה נאמר ״וינגע ה׳ את פרעה״. ״ורשעים בחשך ידמו״ הם פרעה ואבימלך, שנדונו בלילה. על ״וה׳ פקד את שרה״ פותח רבי חייא בפסוק מזכריה על יהושע הכהן הגדול והשטן: ״מלאך ה׳״ הוא מקום צרור נשמות הצדיקים, והשטן הוא היצר הרע המסית, כשנבוכדנצר הטיל את יהושע לאש. השטן מקטרג בעת סכנה, ותבע שישרפו כולם או ינצלו כולם, כי נס ודין אינם נעשים בחציים.