זוהר בראשית — דף קכו ע"א

הזוהר ממשיך לתאר את מעשי בלעם: בעיגול, בדיבורים ובמעשים נוספים, הוא משך עליו רוחות טמאות ומשם נבעו ידיעות, כשפים וקסמים, ולכן נאמר ״ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים״. רבי יוסי שואל למה כשפים נמצאים בעיקר בנשים, ומשיבים לו שמשבא הנחש על חוה הטיל בה זהמה ולא בבעלה, והוא מנשק את רבי יצחק. הוא שואל מאין למד בלעם את כל הכשפים, ומשיבים שמאביו, ומהרי קדם שם שהמלאכים עזא ועזאל, שהופלו מן השמים, קשורים בשלשלאות ברזל ומודיעים כשפים לבני אדם. בהמשך נדון הפסוק ״וישת אל המדבר פניו״ בקשר לרוח הטמאה ולעגל.