זוהר בראשית — דף קלג ע"א

הזוהר ממשיך בענין התפלה: דוד התפלל ״אשיחה ואהמה״, אחד לבקר ואחד למנחה, ובלילה קם לשיר. רבי שמעון מסביר שהתפלות כנגד התמידין, ומבאר מדוע תפלת יעקב רשות. הטקסט עובר לפסוק ״ויבאה יצחק האהלה שרה אמו״: השכינה חזרה לאהל ברבקה, והנר שכבה במות שרה נדלק, ודמותה של רבקה כדמות שרה, ודמותה של שרה נראתה ליצחק לבדו, ולכן ״וינחם יצחק אחרי אמו״. לבסוף נדרש ״ויאהבה״ שנאמר ביצחק, על התעוררות האהבה מצד השמאל, ומתחיל עניין ארבע הנשים של האבות.