זוהר בראשית — דף קמה ע"א

רבי יהודה אומר שיעקב נענש על חרדת אביו באובדן יוסף, ומפרש ״גדלה״ ו״מאד״ כרמז לגיהנום ולמלאך המוות. רבי חייא דן בדמעותיו של עשו, בדבריו על שמו של יעקב ועל ״ויעקבני זה פעמים״, ובדברי יצחק ״ועל חרבך תחיה״; רבי אלעזר מוסיף שהדבר טרם התקיים ושהכתוב מכוון לסוף הימים. לאחר מכן רבי חייא ורבי יוסי הולכים בדרך, ורבי יוסי דורש ״פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה״: כנסת ישראל, האות ב׳ של בראשית, אברהם, ה״א הראשונה והאחרונה של השם, והקול שהוא יעקב המנהיג את הדיבור.