זוהר בראשית — דף קנו ע"א

רבי חייא מבאר את ״הארץ אשר אתה שכב עליה״: בארבע אמות קיפל הקדוש ברוך הוא את כל ארץ ישראל, ורבי שמעון, המאור, שקול ככל העולם. רבי יוסי מבאר ״הפעם אודה״: יהודה הוא הבן הרביעי שמשלים את הכסא. רבי יצחק פותח ״מה רבו מעשיך ה׳״ על הצבאות והמחנות המשתנים זה מזה והיוצאים בפעם אחת, כפטיש המוציא זיקים לכל הצדדים, ומסביר שהעולם נעשה בדבר וברוח יחד. הקדוש ברוך הוא הוציא אור נסתר אחד, העולם העליון, שממנו האורות הנגלים, והאור העליון עשה ״אמן״, אור שאינו מאיר, שעשה את העולם התחתון ומוציא חילות ומחנות.