זוהר בראשית — דף קעט ע"ב

הפסוק ״אשר לא ידע להזהר עוד״ נאמר על הכסיל, ההולך בחושך. רבי שמעון מבאר שה״ילד מסכן״ הוא היצר הטוב, נער שאין לו מעצמו דבר, שיש בו חידוש הלבנה ושורה בו חכמה, ואילו ״מלך זקן״ הוא היצר הרע, שלא יצא מטומאתו. הוא מקדים לאדם ביום היוולדו כ״רשע ערום״ הטוען לפני בוא בעל דינו, כמו הנחש, וכשבא היצר הטוב האדם אינו מאמין לו. הצדיק הנרדף ניצל מכל, ״רבות רעות צדיק״. יעקב סבל מלבן, מעשו, מדינה ומשכם ומרגז יוסף, כפסוק ״לא שלותי ולא שקטתי״. בסוף מתחיל רבי יוסי לפרש ״הצדיק אבד״.