זוהר בראשית — דף קצח ע"א

הזוהר מפרש ״וירא יעקב כי יש שבר במצרים״ כמורה על הגלות שעתידה לבוא על יעקב ובניו, ו״רדו״ כחשבון שנות מצרים. רבי ייסא פותח ב״ועתה ירום ראשי״: כשהקדוש ברוך הוא מתרצה באדם הוא מרים אותו על שונאיו, כמו דוד ויוסף שאחיו השתחוו לו. מובאים פירושים נוספים: ״ועתה״ כדרגה העליונה, ״ירום ראשי״ ככנסת ישראל, כיצר טוב על יצר רע, כהתחברות עם האבות. יוסף השליט הוא השמש ששולט בלבנה, והוא נהר ששופע וממנו כלם נזונים. רבי אלעזר פותח ב״עון עקבי יסובני״: ימי רע הם ימי היצר הרע שניתנה לו רשות להשטין על המטמאים דרכם.