זוהר ויקרא — דף יח ע"א

כאשר הכהן מתחיל לכוון ולהקריב קרבן עליון, הימין מתעורר והשמאל נכלל בו, הכל נקשר ונאחז זה בזה, וכל העליונים והתחתונים מתברכים על ידי הכהן - ומשום כך עליו להקריב קרבן לכפר על חטאו. שואל רבי יוסי: אם הכהן עצמו חוטא, מי יכפר עליו? משיב רבי יהודה - 'וכפר בעדו ובעד ביתו', הוא מכפר על עצמו. רבי חייא מבאר שכשהכהן הגדול נמנע מלעלות למקומו עקב חטאו, כהן אחר מקריב במקומו, כמו מתפלל שטעה שאחר עומד תחתיו. רבי אלעזר מספר שאביו (רבי שמעון) לא היה מקבל תפילת אדם בראש השנה וביום הכיפורים אלא אם טיהרו שלושה ימים קודם, שכן בתפילתו מתכפר העולם, וכן בתקיעת שופר הנעשית בסוד. רבי ייסא סבא מבאר את סדר התקיעות. ביום זה מתעטר יצחק, ראש האבות, בו נעקד ונקשר למעלה, ולכן קוראים בו את פרשת העקדה. רבי אלעזר: 'והאלוהים ניסה את אברהם' מרמז על תיקון ושלמות הימין. רבי אבא דורש 'כי אלוהים שופט' - אלמלא עבר דינו של יצחק דרך מקומו של יעקב ומתבשם שם, אוי לעולם שייפגש בדינו; ובמשל לאדם זועם שחכם עוצר אותו בפתח - וכך יעקב מצנן את אש הדין.