זוהר בראשית — דף נב ע"ב

הזוהר מלמד שעד שלא חטאו האדם וישראל היו שומעים קול מלמעלה ועומדים באור העליון. בהר סיני נתבטלה מישראל זהמת הנחש, והקדוש ברוך הוא חגר אותם בחגורות של אותיות שמו הקדוש. בחטא העגל התבטלו הדרגות והחגורות, ופני משה היו מאירים עד שפחדו לגשת אליו. אחר כך נדרש הפסוק ״ויתנצלו בני ישראל את עדים״ והפסוק ״ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה״, ונחלקו רבי אלעזר ורבי אבא אם ״אהל מועד״ הוא לטוב או לרע. בסוף יושב רבי שמעון בלילה, ורבי יהודה שואל על יהושע: האם התבטל ממנו כלי הזין העליון.