זוהר בראשית — דף נז ע"ב

הזוהר מפרש ״ויתעצב אל לבו״: רצה ה׳ לעשות בהם דין, כמו בים, שם לא רצה שהמלאכים יאמרו שירה כשמעשי ידיו טובעים. אדם חטא וגורש מגן עדן, ונגזרה עליו מיתה; הוא התחבא במערה עם אשתו, וקבורתו סמוך לשער הגן. כל אדם רואה את אדם הראשון בשעת הסתלקותו כעדות שמת בחטאיו, חוץ משלושה שמתו בעטיו של נחש: עמרם, לוי ובנימין, ויש אומרים גם ישי. דור המבול חטאו בגלוי ודחו את השכינה. רבי שמעון ראה בשערי טבריה אנשים הקושרים קשר הקשת בכדי חרס, ונתן בהם עינו ונזרקו לים.