זוהר בראשית — דף סו ע"ב

״והקמתי את בריתי אתך״: רבי אלעזר ורבי שמעון מלמדים שכשיש צדיק בעולם השכינה אינה זזה ממנו, והעולם מתקיים למעלה ולמטה, ורק צדיק נכנס לתבה. כל זמן שבני אדם אוחזים בברית אין עם שיוכל להרע להם; נח שמר אותה ונצל, ובני דורו נמחו באותו חטא עצמו. רבי יהודה ורבי שמעון דנים בפסוק ״וירפא את מזבח ה׳ ההרוס״: בימי אליהו עזבו ישראל את ברית המילה, והוא תיקן אותה והעמיד שתים עשרה אבנים. כך גם פנחס, שקינא ונתן לו הקדוש ברוך הוא ״בריתי שלום״. בסוף נאמר שדור המבול נדון מדה כנגד מדה.