זוהר בראשית — דף פה ע"א

הזוהר מסביר שהשכינה התגלתה בבבל על נהר כבר, אחד מנהרות עדן, אך רק לפי שעה, ולכן יונה ברח מלפני ה׳. השכינה מתגלה רק במקום ובאדם הראויים לה: כשלוט חזר לסורו הרע הסתלקה רוח הקודש מאברהם, וכשנפרד ממנו שרתה מיד. אברהם פחד שמא איבד את החלק הקדוש בגלל החברות, ואחר הפרידה נאמר לו ״שא נא עיניך״ מן המקום שנדבק בו בתחילה, והארץ לא תזוז ממנו ומבניו. אחר כך רבי אלעזר ורבי חזקיה בלוד קמים בלילה לעסוק בתורה, ורבי אלעזר מפרש ״כתפוח בעצי היער״ על הקדוש ברוך הוא, ״בצלו חמדתי״ על אברהם ו״פריו״ על יצחק, ובדבר אחר על יעקב ויוסף.