זוהר בראשית — דף פט ע"ב

רבי חגאי מבאר את הפסוק ״את קרבני לחמי לאשי״: הקרבן בא לכפר בשר על בשר ודם על דם, מפני שהאדם הותר באכילת בשר אחרי החטא ואחרי נח. נבדל בין ״קרבני״ ל״קרבנכם״, ומוסבר ״במועדו״ כשעת רצון למעלה. רבי חייא ורבי חגאי מגיעים אל רבי אלעזר, ושומעים דברים על דוד המלך הרביעי, ועל אותיות שם יהודה וה״ד״ של דוד כקשר של תפילין. רבי אלעזר שומע קול ופותח בפסוק ״וה׳ בהיכל קדשו״: בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, ברא את התשובה.