זוהר בראשית — דף צד ע"א

הזוהר מסיים את דברי החברים על דוד שלא שמר את אות הברית כראוי, ולכן נטרד מירושלים והמלכות הוסרה ממנו זמן מה. על הפסוק ״לולי ה׳ עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי״ נאמר שבשעת הפטירה מהעולם מאלאכי החבל רואים את אות הברית ונפרדים, והאדם אינו נמסר לדומה לירד לגיהנם. דוד בקש ״והראני אתו ואת נוהו״ שתחזור אליו המלכות. אחר כך נדון הפסוק ״ומבשרי אחזה אלוה״: הנשמה נאחזת באדם שנרשם באות הברית, והוויות של הזווג העליון שורות עליו. בסוף רבי אבא שואל את החברים מדוע הם יושבים במקום הזה.