זוהר בראשית — דף צז ע"ב

אחרי שחטא אדם הסתלק הכל מהעולם והארץ נתקללה, כמו שכתוב ״ארורה האדמה בעבורך״ וקוץ ודרדר תצמיח. בא נח ותיקן כלי עבודה בעולם, אחר כך שתה מן היין ונתגלה, ובני העולם חטאו וצבאות הארץ הסתלקו שוב, עד שבא אברהם. כשבא אברהם הנצנים נראו בארץ והצבאות התגלו. עת הזמיר הגיע בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למול, ואז התקיים הפסוק והעולם, ונאמר ״וירא אליו ה׳״. רבי אלעזר מבאר שהנצנים הם הדרגות התחתונות, עת הזמיר הם ענפי הערלה, וקול התור הוא קול היוצא מהפנימי של הכל.