זוהר בראשית — דף קג ע"ב

הזוהר מסביר ״נודע בשערים בעלה״: הקב״ה נודע לכל אחד לפי מה שמשער בלבו, ובשערים שהם דרגות עליונות; כמו נשמת האדם הנודעת רק באברי הגוף, כך הוא נשמה לנשמה, גנוז וטמיר. פתח האהל הוא ״פתחו לי שערי צדק״, והוא אינו נודע עכשיו מפני שישראל בגלות; ביציאה מן הגלות כל הדרגות ישרו עליו, ועל מלך המשיח ״ונחה עליו רוח ה׳״. שרה שמעה את הדרגה הזו מבשרת ״שוב אשוב אליך״. יצחק לא יצא מאברהם עד שנמול, שאז זרעו קדוש. רבי שמעון מסביר לרבי אלעזר שהשם ״יצחק״ קשור למים הבאים מצד הגבורה ולשמחת הלויים, ולכן הוא חדוה וצחוק.