זוהר בראשית — דף קד ע"א

הזוהר מסביר שיצחק הוא צחוק, חדוה שמחליפה מים באש ואש במים, והקב״ה קבע את שמו ולא השאיר לאמו לקרא לו. אחר כך ״ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם״: הקב״ה שולח לאוהבו דורון, העני, כדי שיזכה בו, וממשיך עליו חוט של חסד שרושם אותו, והמשחית נזהר בו. כך זכה אברהם והציל את לוט, ״ויזכר אלהים את אברהם״. המלאכים אכלו באש שלהם, ושלשתם הם אש, מים ורוח, כלולים זה בזה, ונזונו מצד אברהם. ״וישקפו״ הוא התעוררות רחמים להציל את לוט. אברהם הלך עמם לשלחם, והקב״ה התגלה אליו: ״המכסה אני מאברהם״.