זוהר בראשית — דף קכ ע"ב

הזוהר מסיים את הדיון בקריאה ״אברהם אברהם״, ורבי יהודה מבאר שיצחק נבחר ועלה ברצון לפני הקדוש ברוך הוא כריח הקטורת, וצערו של אברהם היה כשנאמר לו ״אל תשלח ידך אל הנער״. אחר כך מוסבר האיל האחר שנברא בין השמשות. הטקסט פותח בפסוק ״בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם״ ומלמד שהקדוש ברוך הוא והשכינה עם ישראל בצרתם ובגלותם. הוא מסביר את ״ואזכר את בריתי״ ואת המילה ״את״ בפסוק ״ויזכר אלהים אל בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב״, ומסיים בהכרזה העתידה ״אך עמי המה״.