זוהר בראשית — דף קמ ע"א

הזוהר מציין שהקדוש ברוך הוא לא דן את אדם הראשון כראוי והאריך את רגזו, וכך אינו דן את האדם כמעשיו הרעים, שאם לא כן לא יוכל העולם להתקיים. הוא מאריך רגזו עם צדיקים ועוד יותר עם רשעים, כדי שישובו בתשובה שלמה ויחיו בעולם הזה ובעולם הבא, או כדי שיצא מהם גזע טוב כמו אברהם מתרח. עם הצדיקים הוא מדקדק תמיד ובוחן אותם, לא בשבילו אלא כדי להרים את ראשם. כך ״נסה את אברהם״ הוא הרמת נס, והדגל של אברהם הורם בעיני כל. מכאן מתחיל הדיון בפסוק ״צדיק יבחן״ ובכך שרצונו חפץ בנשמה ולא בגוף.