זוהר בראשית — דף קמא ע"א

הזוהר מבאר מדוע אמר יצחק ״אחתי היא״: השכינה אינה שורה מחוץ לארץ הקדושה, ולכן ״אין יראת אלהים במקום הזה״. הקדוש ברוך הוא מאריך לרשעים בזכות החסד שנעשה עם האבות, ורבי יהודה מזכיר את עפרון כדוגמה לחסד שאינו שלם. יצחק, כאברהם לפניו, חפר באר מים כדי להתחזק באמונה, ויעקב מצא אותה מתוקנת. ישראל מתחזקים בציצית ובתפילין, שהם סוד האמונה העליונה, ומי שאינו מתעטף בהם כאילו האמונה אינה שורה עמו. רבי חייא דורש את ״ונחך ה׳ תמיד״ ו״ועצמותיך יחליץ״ על העולם הבא ועל תחיית המתים, ומסיים ב״והיית כגן רוה״.