זוהר בראשית — דף קמז ע"ב

רבי שמעון מפרש ש״ויצא יעקב מבאר שבע״ הוא המערב, שנת השמיטה, ו״וילך חרנה״ הוא שנת הערלה, כי יצא מרשות הקדושה לרשות אחרת. חלק גדול מהעמוד, תוספתא, מתאר את הראש הלבן שחקק שלוש אותיות, אי״ן, ואת האות נו״ן הכפופה שנקראת באר שבע ומתמלאת מיעקב, ואת חרנה כבאר שלמטה, מקום הדין. כשהגיע יעקב לבית אל ״ויפגע במקום״ הוא מקומו של השמש; ״מאבני המקום״ הן שתים עשרה אבנים עליונות, ו״מראשתיו״ הן ארבעה צדדי העולם, שלוש אבנים בכל צד.