זוהר בראשית — דף קנא ע"ב

הזוהר מסיים את סיפור אליהו ורבי חייא: כל עוד החכמים שמחים בתורה אין סמא״ל שלוט עליהם, משום ״הקול קול יעקב״. רבי ייסא מצטט ״אם ה׳ לא ישמר עיר״ — הקריה הקדושה עומדת על המשתדלים בתורה. בפסוק ״וירא והנה באר בשדה״ רבי יהודה שואל מדוע אמר דוד ״מזמור״ בברחו מפני אבשלום: הוא שמח שהקדוש ברוך הוא גובה ממנו בעולם הזה, ושראה שגדולים ממנו ברחו יעקב ומשה לבדם, ובדוד ברחו עמו גבורי הארץ. יעקב ומשה פגשו את הבאר, ששמחה בהם כאשה בבעלה, ודוד ואליהו לא פגשו בה. לבסוף שלושת העדרים הרבצים על הבאר הם דרום, מזרח וצפון.