זוהר בראשית — דף קפח ע"ב

הזוהר מזכיר שתי נשים, תמר ורות, שבעליהן מתו ומהן נבנה זרע יהודה, ומהן באו דוד ושלמה ומלך המשיח. תמר השתדלה אצל חמיה ורות אצל בועז, ושתיהן עשו חסד עם המתים, כבפסוק ״ושבח אני את המתים״. בקטע שבסוגריים עוסק הזוהר בתאומי תמר, בפרץ ובמכירת יוסף שיהודה היה שותף לה. ״ויוסף הורד מצרימה״: הקדוש ברוך הוא הסכים לקיים את גזרת בין הבתרים, ו״ויקנהו פוטיפר״ לצד החטא. הטקסט פותח ב״האמר לחרס״: שבעה כוכבים ברקיע, ולכל רקיע שמשים ממנים לשימוש הקדוש ברוך הוא, כלם משבחים אותו, ובלילה נפרדים שלושה מחנות הממונים על השירה.