זוהר בראשית — דף רא ע"ב

הזוהר מבאר שהפסוק ״קוה אל ה׳ וישע לך״ נאמר ביוסף שלא שילם רע לאחיו. רבי אבא פותח ב״מים עמקים עצה בלב איש״: הקדוש ברוך הוא גלגל את העניינים על ידי יוסף, ויוסף גילה את העומק, ויש שפירשו זאת על יהודה. מסופר על רבי אבא ועל אדם שנרדם בצד ההר; נחש בא אליו, שרץ הרג את הנחש, והבליטה נפלה והאיש ניצל. האיש סיפר שתמיד מחל למי שצער אותו, ורבי אבא קבע שמעשיו גדולים משל יוסף. אחר כך נדרש ״הולך בתם ילך בטח״, ורבי יוסי מתאר את יום הדין ופרידת הנפש מהגוף וקורא להרגיז את היצר מדי יום.