זוהר ויקרא — דף ז ע"ב

הזוהר מבאר את הפסוק 'אשור באפס עשקו': אשור הטיל את ישראל לקצות העולם ונטל מידם את ארצם. מצרים לעומת זאת השתמשה בישראל לעבודתה ובנתה עליהם. הזוהר מתאר שתיי מהעבדות אלו היו שונות באופיין שהתייחסו לישראל, ושתיהן מסומלות לשתי גאולות עתידיות.