זוהר ויקרא — דף יב ע"א

הַפֶּרֶק מַקְבִּיל כָּל אֶחָד מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְאַחַד מֵעֲשָׂרָה מַאֲמְרוֹת הַבְּרִיאָה: "לֹא יִהְיֶה לְךְ" מַקְבִּיל לִ"יְהִי רָקִיעַ" (יִשְׂרָאֵל חֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשָּׁמַיִם); "לֹא תִשָּׂא" מַקְבִּיל לְ"יִקָּווּ הַמַּיִם"; שַׁבָּת מַקְבִּילָה לִ"תַדְשֵׁא הָאָרֶץ"; כִּבּוּד הוֹרִים מַקְבִּיל לִ"מְאֹרֹת" (הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה כְּאָב וָאֵם); וְכֵן הָלְאָה עַד שְׁאָר הַדִּבְּרוֹת, כֻּלָּם נִשְׁקָלִים יַחַד וּבָזֶה עוֹמֵד הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם.