זוהר ויקרא — דף יג ע"א

רבי אלעזר פותח בפסוק 'שאל לך אות', ומבאר את ההבדל בין הדורות הראשונים לאחרונים בידיעת החכמה העליונה. העיסוק בתורה בחצות הלילה, כאשר רוח צפון מתעוררת, מעורר את 'האיילה' (כנסת ישראל) לשבח את הקדוש ברוך הוא, ועמה אלפי ורבבות מלאכים. מי שזוכה לכך נספח לשבח הזה ועומד לפני המלך כעבד ה'. מבואר הפסוק 'שאו ידיכם קודש' - קודש הוא המקום העליון שממנו יוצא נהר עדן. ברכת 'יברכך ה' מציון' נובעת מאותו מקור, ו'שלום על ישראל' מרבה שלום למעלה ולמטה. הדף מסתיים בתיאור ירידת הנשמה לעולם: היא מושבעת בייעודים, עוברת באלף ושמונה עולמות, שוהה שלושים יום בגן עדן, ומתעטרת בשבע עטרות לפני כניסתה לגוף.