זוהר ויקרא — דף כב ע"א
סיכום
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתוֹ זְמַן (חֲצוֹת הַלַּיְלָה) וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְנִקְרָא אָח וְרֵעַ שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" (תהלים קכב). וְהוּא גַּם נִקְרָא חָבֵר שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ" (שיר השירים ח).<br />
<br />
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, פִּתְחֵי צַד דָּרוֹם נִפְתָּחִים, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִתְעוֹרְרִים, פִּתְחֵי הָרַחֲמִים נִפְתָּחִים, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמְקַבֵּל תִּשְׁבָּחוֹת. אֲזַי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטֶלֶת אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים וְעוֹלָה, וְכָל אוֹתָם הַחֲבֵרִים אֲחוּזִים בִּכְנָפֶיהָ, וְדִבְרֵיהֶם בָּאִים וְשׁוֹרִים בְּחֵיק הַמֶּלֶךְ. אָז מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב אֶת כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים.<br />
<br />
וּבַסֵּפֶר נִכְתָּבִים כָּל אוֹתָם בְּנֵי הֵיכָלוֹ, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם; מֵאוֹתוֹ חוּט מִתְעַטֵּר אָדָם בַּעֲטֶרֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִמֶּנּוּ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הוּא נִכְנָס לְכָל שַׁעֲרֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, אֵין דָּנִים עָלָיו דִּין, שֶׁהֲרֵי נִרְשָׁם בָּרֹשֶׁם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְנוֹדָע שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּאֵב לְדִבְרֵי תוֹרָה.<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר: אֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בַּתּוֹרָה. כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, הָיְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיָה עִמָּם; כְּשֶׁהִתְבַּטְּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עִמָּם שָׁעָה אַחַת. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֶרֶת לַמֶּלֶךְ בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק כֹּחָהּ, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שָׂמֵחַ לְקַבְּלָהּ. וְכָל זְמַן שֶׁבָּאָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין הַתּוֹרָה עִמָּהּ, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ, וְאוֹי לָאֵלֶּה הַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה. לְפִיכָךְ אַשְׁרֵי הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז קוֹרֵא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט).<br />
<br />
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח: "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל" (ישעיה כא). פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אַךְ "מַשָּׂא דּוּמָה": בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִמְצָא יִשְׂרָאֵל, נוֹדַע הַזְּמַן וְהַקֵּץ שֶׁל אוֹתָהּ גָּלוּת; אַךְ גָּלוּת אֱדוֹם הִיא "מַשָּׂא דּוּמָה", שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה וְלֹא נוֹדַע קִצָּהּ כְּמוֹ בָּאֲחֵרוֹת.<br />
<br />
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר" — קוֹל שָׁמַעְתִּי מִגָּלוּת שֵׂעִיר, מֵאוֹתָם הַדְּחוּקִים בֵּינֵיהֶם וְהַשּׁוֹכְבִים בֶּעָפָר. וּמָה הֵם אוֹמְרִים? "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל" — הֵם תּוֹבְעִים אוֹתִי עַל הַגְּבִירָה: מֶה עָשִׂיתִי מֵהַגְּבִירָה שֶׁלִּי? אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס אֶת פָּמַלְיָתוֹ וְאוֹמֵר: רְאוּ בָּנַי אֲהוּבַי, הַדְּחוּקִים בַּגָּלוּת, עוֹזְבִים אֶת צַעֲרָם וּמְבַקְשִׁים מִמֶּנִּי עַל הַגְּבִירָה, וְאוֹמְרִים: "שֹׁמֵר" — אַתָּה הַנִּקְרָא שׁוֹמֵר, אֵיפֹה שְׁמִירָתְךְ? אֵיפֹה שְׁמִירַת בֵּיתְךְ? "מַה מִּלַּיְלָה" — מֶה עָשִׂיתָ מִלַּיְלָה, כָּכָה שְׁמַרְתָּהּ?! "מַה מִּלֵּיל" — שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים נִקְרֵאת "לַיְלָה" וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת "לֵיל", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא" (שמות יב) וְכָתוּב "הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה".<br />
<br />
אֲזַי מֵשִׁיב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי שְׁמִירָתִי קַיֶּמֶת, שֶׁהֲרֵי עָתִיד אֲנִי לְקַבְּלָהּ וּלְהִמָּצֵא עִמָּהּ. זֶהוּ "אָמַר שׁוֹמֵר" — אוֹתוֹ הַשּׁוֹמֵר אֶת הַבַּיִת — "אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה": בַּתְּחִלָּה הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְהֶעֱלָה אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר הַמְּזֻמָּן אֶצְלוֹ תָּמִיד; עַכְשָׁו "אָתָא בֹקֶר" — מְזֻמָּן לְהִתְחַבֵּר עִם הַלַּיְלָה; "וְגַם לָיְלָה" — הֲרֵי הִיא זְמִינָה, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַלְכֶם מִתְעַכֶּבֶת. וְאִם רְצוֹנְכֶם בָּזֶה, עַל מָה אַתֶּם מִתְעַכְּבִים? שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאָז אָבוֹא, בֹּאוּ אֵלַי, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ בְּמָדוֹר אֶחָד וְנָשׁוּב כֻּלָּנוּ לִמְקוֹמֵנוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ" (דברים ל) — "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְשָׁב", פַּעֲמַיִם "וְשָׁב וְשָׁב" כָּתוּב כָּאן: אֶחָד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךְ מִכָּל הָעַמִּים".
<br />
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, פִּתְחֵי צַד דָּרוֹם נִפְתָּחִים, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִתְעוֹרְרִים, פִּתְחֵי הָרַחֲמִים נִפְתָּחִים, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמְקַבֵּל תִּשְׁבָּחוֹת. אֲזַי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטֶלֶת אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים וְעוֹלָה, וְכָל אוֹתָם הַחֲבֵרִים אֲחוּזִים בִּכְנָפֶיהָ, וְדִבְרֵיהֶם בָּאִים וְשׁוֹרִים בְּחֵיק הַמֶּלֶךְ. אָז מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב אֶת כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים.<br />
<br />
וּבַסֵּפֶר נִכְתָּבִים כָּל אוֹתָם בְּנֵי הֵיכָלוֹ, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם; מֵאוֹתוֹ חוּט מִתְעַטֵּר אָדָם בַּעֲטֶרֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִמֶּנּוּ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הוּא נִכְנָס לְכָל שַׁעֲרֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, אֵין דָּנִים עָלָיו דִּין, שֶׁהֲרֵי נִרְשָׁם בָּרֹשֶׁם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְנוֹדָע שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּאֵב לְדִבְרֵי תוֹרָה.<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר: אֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בַּתּוֹרָה. כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, הָיְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיָה עִמָּם; כְּשֶׁהִתְבַּטְּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עִמָּם שָׁעָה אַחַת. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֶרֶת לַמֶּלֶךְ בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק כֹּחָהּ, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שָׂמֵחַ לְקַבְּלָהּ. וְכָל זְמַן שֶׁבָּאָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֵין הַתּוֹרָה עִמָּהּ, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ, וְאוֹי לָאֵלֶּה הַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה. לְפִיכָךְ אַשְׁרֵי הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז קוֹרֵא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט).<br />
<br />
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח: "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל" (ישעיה כא). פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אַךְ "מַשָּׂא דּוּמָה": בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִמְצָא יִשְׂרָאֵל, נוֹדַע הַזְּמַן וְהַקֵּץ שֶׁל אוֹתָהּ גָּלוּת; אַךְ גָּלוּת אֱדוֹם הִיא "מַשָּׂא דּוּמָה", שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה וְלֹא נוֹדַע קִצָּהּ כְּמוֹ בָּאֲחֵרוֹת.<br />
<br />
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר" — קוֹל שָׁמַעְתִּי מִגָּלוּת שֵׂעִיר, מֵאוֹתָם הַדְּחוּקִים בֵּינֵיהֶם וְהַשּׁוֹכְבִים בֶּעָפָר. וּמָה הֵם אוֹמְרִים? "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל" — הֵם תּוֹבְעִים אוֹתִי עַל הַגְּבִירָה: מֶה עָשִׂיתִי מֵהַגְּבִירָה שֶׁלִּי? אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס אֶת פָּמַלְיָתוֹ וְאוֹמֵר: רְאוּ בָּנַי אֲהוּבַי, הַדְּחוּקִים בַּגָּלוּת, עוֹזְבִים אֶת צַעֲרָם וּמְבַקְשִׁים מִמֶּנִּי עַל הַגְּבִירָה, וְאוֹמְרִים: "שֹׁמֵר" — אַתָּה הַנִּקְרָא שׁוֹמֵר, אֵיפֹה שְׁמִירָתְךְ? אֵיפֹה שְׁמִירַת בֵּיתְךְ? "מַה מִּלַּיְלָה" — מֶה עָשִׂיתָ מִלַּיְלָה, כָּכָה שְׁמַרְתָּהּ?! "מַה מִּלֵּיל" — שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים נִקְרֵאת "לַיְלָה" וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת "לֵיל", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא" (שמות יב) וְכָתוּב "הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה".<br />
<br />
אֲזַי מֵשִׁיב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי שְׁמִירָתִי קַיֶּמֶת, שֶׁהֲרֵי עָתִיד אֲנִי לְקַבְּלָהּ וּלְהִמָּצֵא עִמָּהּ. זֶהוּ "אָמַר שׁוֹמֵר" — אוֹתוֹ הַשּׁוֹמֵר אֶת הַבַּיִת — "אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה": בַּתְּחִלָּה הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְהֶעֱלָה אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר הַמְּזֻמָּן אֶצְלוֹ תָּמִיד; עַכְשָׁו "אָתָא בֹקֶר" — מְזֻמָּן לְהִתְחַבֵּר עִם הַלַּיְלָה; "וְגַם לָיְלָה" — הֲרֵי הִיא זְמִינָה, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַלְכֶם מִתְעַכֶּבֶת. וְאִם רְצוֹנְכֶם בָּזֶה, עַל מָה אַתֶּם מִתְעַכְּבִים? שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאָז אָבוֹא, בֹּאוּ אֵלַי, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ בְּמָדוֹר אֶחָד וְנָשׁוּב כֻּלָּנוּ לִמְקוֹמֵנוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ" (דברים ל) — "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְשָׁב", פַּעֲמַיִם "וְשָׁב וְשָׁב" כָּתוּב כָּאן: אֶחָד לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךְ מִכָּל הָעַמִּים".
Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5