זוהר ויקרא — דף כו ע"א
סיכום
"ושחקים יזלו צדק" (ישעיה מה) - כאשר השמים נוטלים מאותו מקום עליון השורה עליהם, אזי השחקים יזלו צדק; השחקים הם המקום שבו טוחנים מן לצדיקים - נצח והוד, המכנסים בתוכם את הטוב הבא מלמעלה כדי להעניקו לדרגת "צדיק", כדי שיתברכו "צדק" מאותה נזילה. הצדיקים עצמם הם צדיק וצדק, יוסף ורחל, שכשמזדווגים כאחד נקראים צדיקים. ומשום שאלו טוחנים מן לצדיקים ודאי, לכן "אז תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד" - כל הרחמים והטוב מתרבים בעולם, מזונות בני האדם מצויים, שמחה נוספת על שמחה וכל העולמות מתברכים. אמר רבי אחא: אפילו לא באתי אלא לשמוע זאת - די לי.<br />
<br />
רבי יוסי פתח ואמר "לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה'" (שופטים ה). כל הרצון והלב שצריך אדם להריק ברכות ממעלה למטה, לייחד את השם הקדוש, לבקש בתפילה מתוך כוונת הלב - כדי להשפיע מאותו הנחל העמוק, שנאמר "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל), שם העומק של הכל, בעומקים העליונים שהם ראשית ההזדווגות של אב ואם. "לבי לחוקקי ישראל" - אלו אבא ואמא, המחוקקים לישראל הקדוש השופע מביניהם. "המתנדבים בעם" - אלו האבות הנקראים נדיבים, שנאמר "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם". ברכת ה' משפיעה למטה ברכות הנמצאות בכל העולם, והכל בשמחה ובשלמות; אשרי חלקם של ישראל שהקדוש ברוך הוא מריק עליהם ברכות ומקשיב לתפילתם.<br />
<br />
"זאת תורת העלה" - רבי שמעון פתח ואמר "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה" (תהלים לו). העולה מעלה וקושרת את כנסת ישראל למעלה, ודבקותה בעולם הבא היא שהכל יהיה אחד בקשר אחד מתוך שמחה; ומשום שהיא עולה למעלה למעלה נאמר "זאת תורת" - סוד זכר ונקבה יחד, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, העולים בחביבות.<br />
<br />
כאשר מתעוררת רוח צפון, כמבואר "שמאלו תחת לראשי", היא עולה בחביבות ומתעטרת בימין ומתחברת עם האמצעי, והכל מאיר מסוד קודש הקדשים - וזה מתוך סוד האדם, ברצון הכהן, בתפילה ובשירה. שלוש רוחות קשורות כאחת: הרוח התחתונה הנקראת רוח הקודש, הרוח האמצעית הנקראת רוח חכמה ובינה, והרוח העליונה הסתומה בחשאי שבה מתקיימים כל הרוחות הקדושות וכל הפנים מאירות - ומשום כך חוזרת העולה "רוח" ממש.<br />
<br />
לעומת זאת, שאר הקרבנות הנהנים מסוד הבהמה מתקשרים לרוח אחרת שבתוך הטומאה, מאותם חלבים ושומנים; הם נקראים "קדשים קלים" משום שאינם מתעטרים למעלה למעלה בקודש הקדשים, ולכן שחיטתם מותרת בכל מקום - ותפקידם לעשות שלום בעולם מכמה צדדים ובעלי דינים. אך העולה, שהיא סוד קודש הקדשים, אינה כשאר הקרבנות: כל מעשיה קודש.
<br />
רבי יוסי פתח ואמר "לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה'" (שופטים ה). כל הרצון והלב שצריך אדם להריק ברכות ממעלה למטה, לייחד את השם הקדוש, לבקש בתפילה מתוך כוונת הלב - כדי להשפיע מאותו הנחל העמוק, שנאמר "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל), שם העומק של הכל, בעומקים העליונים שהם ראשית ההזדווגות של אב ואם. "לבי לחוקקי ישראל" - אלו אבא ואמא, המחוקקים לישראל הקדוש השופע מביניהם. "המתנדבים בעם" - אלו האבות הנקראים נדיבים, שנאמר "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם". ברכת ה' משפיעה למטה ברכות הנמצאות בכל העולם, והכל בשמחה ובשלמות; אשרי חלקם של ישראל שהקדוש ברוך הוא מריק עליהם ברכות ומקשיב לתפילתם.<br />
<br />
"זאת תורת העלה" - רבי שמעון פתח ואמר "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה" (תהלים לו). העולה מעלה וקושרת את כנסת ישראל למעלה, ודבקותה בעולם הבא היא שהכל יהיה אחד בקשר אחד מתוך שמחה; ומשום שהיא עולה למעלה למעלה נאמר "זאת תורת" - סוד זכר ונקבה יחד, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, העולים בחביבות.<br />
<br />
כאשר מתעוררת רוח צפון, כמבואר "שמאלו תחת לראשי", היא עולה בחביבות ומתעטרת בימין ומתחברת עם האמצעי, והכל מאיר מסוד קודש הקדשים - וזה מתוך סוד האדם, ברצון הכהן, בתפילה ובשירה. שלוש רוחות קשורות כאחת: הרוח התחתונה הנקראת רוח הקודש, הרוח האמצעית הנקראת רוח חכמה ובינה, והרוח העליונה הסתומה בחשאי שבה מתקיימים כל הרוחות הקדושות וכל הפנים מאירות - ומשום כך חוזרת העולה "רוח" ממש.<br />
<br />
לעומת זאת, שאר הקרבנות הנהנים מסוד הבהמה מתקשרים לרוח אחרת שבתוך הטומאה, מאותם חלבים ושומנים; הם נקראים "קדשים קלים" משום שאינם מתעטרים למעלה למעלה בקודש הקדשים, ולכן שחיטתם מותרת בכל מקום - ותפקידם לעשות שלום בעולם מכמה צדדים ובעלי דינים. אך העולה, שהיא סוד קודש הקדשים, אינה כשאר הקרבנות: כל מעשיה קודש.
Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5