זוהר ויקרא — דף לו ע"ב
סיכום
בְּהֶמְשֵׁךְ דַּרְכָּם מַגִּיעָה שְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר יוֹרְדִים וּמִתְפַּלְלִים. בְּעֵת הַתְּפִלָּה נִכְרָךְ נָחָשׁ בְּרַגְלֵי חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס, וְהַבְּהֵמָה גּוֹעָה מִכְּאֵב. לְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמֵר רַבִּי פִּנְחָס שֶׁהַיּוֹם הֶעֱבִיר אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁל לִכְלוּךְ בְּעֵת שֶׁהָיָה עָסוּק בַּתּוֹרָה, וְלָכֵן נֶעֱנֶשֶׁת בְּהֶמְתּוֹ. הוּא פּוֹנֶה אֶל הַנָּחָשׁ וּמְצַוֶּה עָלָיו לָלֶכֶת, וְהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁר וְנוֹפֵל חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת.<br />
<br />
רַבִּי אֶלְעָזָר תָּמֵהַּ מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא «מְדַקְדֵּק» כָּל כָּךְ בַּצַּדִּיקִים, וְרַבִּי פִּנְחָס מֵשִׁיב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא «מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים וְשׁוֹמֵר אוֹתָם, וְרוֹצֶה לְהוֹסִיף לָהֶם קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁתָם». הַנָּחָשׁ הָיָה שָׁלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ כַּמָּה שְׁלִיחִים, וַאֲפִלּוּ בְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה הוּא עוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּיַד גּוֹי.<br />
<br />
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה אִם הַשְּׁלִיחוּת נַעֲשֵׂית גַּם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהַתְּשׁוּבָה: רָשָׁע בְּיַד צַדִּיק – כֵּן, אַךְ רָשָׁע בְּיַד יִשְׂרָאֵל רָשָׁע אַחֵר – רַק «בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן בּו», שֶׁנֶּאֱמַר «וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדו», כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶם.<br />
<br />
מוּבָא מָשָׁל מִפָּסוּק בְּאִיּוֹב: «וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁע», וְכֵן «וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּו», וְדַרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שַׁיָּכוֹת הֵן לַגּוֹי וְלָאָדָם כְּאֶחָד, לְכָל הָעוֹלָם וּלְכָל יָחִיד. כְּשֶׁמַּעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם כְּשֵׁרִים, מִתְעוֹרֵר יְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְכַּפֶּה הַשְּׂמֹאל; וּכְשֶׁאֵין מַעֲשֵׂיהֶם כְּשֵׁרִים, מִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל וְכָל אוֹתָם הַבָּאִים מִצִּדּוֹ נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לְהָרַע. יִשְׂרָאֵל, גַּם כְּשֶׁאֵינָם זַכָּאִים, בָּאִים תָּמִיד מִצַּד הַיָּמִין, וּלְכֵן הַשְּׁלִיחוּת לְהַעֲנִישׁ נַעֲשֵׂית בְּיַד הַחַיּוֹת וְהַגּוֹיִם וְלֹא בְּיַד יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ. הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּימֶת בְּמָשָׁל מִפִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל רְשָׁעִים יִתְעוֹרְרוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וּלְבַסּוֹף נִשְׁאֲרוּ הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ אֲמִתִּית.
<br />
רַבִּי אֶלְעָזָר תָּמֵהַּ מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא «מְדַקְדֵּק» כָּל כָּךְ בַּצַּדִּיקִים, וְרַבִּי פִּנְחָס מֵשִׁיב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא «מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים וְשׁוֹמֵר אוֹתָם, וְרוֹצֶה לְהוֹסִיף לָהֶם קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁתָם». הַנָּחָשׁ הָיָה שָׁלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ כַּמָּה שְׁלִיחִים, וַאֲפִלּוּ בְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה הוּא עוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּיַד גּוֹי.<br />
<br />
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה אִם הַשְּׁלִיחוּת נַעֲשֵׂית גַּם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהַתְּשׁוּבָה: רָשָׁע בְּיַד צַדִּיק – כֵּן, אַךְ רָשָׁע בְּיַד יִשְׂרָאֵל רָשָׁע אַחֵר – רַק «בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן בּו», שֶׁנֶּאֱמַר «וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדו», כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶם.<br />
<br />
מוּבָא מָשָׁל מִפָּסוּק בְּאִיּוֹב: «וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁע», וְכֵן «וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּו», וְדַרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שַׁיָּכוֹת הֵן לַגּוֹי וְלָאָדָם כְּאֶחָד, לְכָל הָעוֹלָם וּלְכָל יָחִיד. כְּשֶׁמַּעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם כְּשֵׁרִים, מִתְעוֹרֵר יְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְכַּפֶּה הַשְּׂמֹאל; וּכְשֶׁאֵין מַעֲשֵׂיהֶם כְּשֵׁרִים, מִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל וְכָל אוֹתָם הַבָּאִים מִצִּדּוֹ נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לְהָרַע. יִשְׂרָאֵל, גַּם כְּשֶׁאֵינָם זַכָּאִים, בָּאִים תָּמִיד מִצַּד הַיָּמִין, וּלְכֵן הַשְּׁלִיחוּת לְהַעֲנִישׁ נַעֲשֵׂית בְּיַד הַחַיּוֹת וְהַגּוֹיִם וְלֹא בְּיַד יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ. הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּימֶת בְּמָשָׁל מִפִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל רְשָׁעִים יִתְעוֹרְרוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וּלְבַסּוֹף נִשְׁאֲרוּ הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ אֲמִתִּית.
Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5