זוהר במדבר — דף קלב ע"ב

הזוהר מפרש את הפסוק 'שימעה תפילתי ה'': התפילה בלחש היא לשם ה', והשוועה בקול רם היא לשם אלוהים, שהם מידת הדין. הזוהר מלמד ששכר האדם בעולם הזה הוא עראי ושומי עולם, ולאחר מיתו ישוב לעפר ולא דבר יכיר עוד. סוד הגליים בים וסוד הנשמה לאחר הפטירה מבוארים כך.