זוהר בראשית — דף כב ע"א

סיכום

הזוהר פותח בסוד שירות משה ויעקב. משה שירת את המלכות/לבנה בגופו ועלה ביובל/בינה בפטירתו. ששים ריבוא נשמות היו דבוקות בו. יעקב שירת בגופו על ידי נשותיו. עתיקא קדישא פותח את סוד "נעשה אדם": אלוהים כאן הוא האומן/שכינה הפועלת רק ברשות המלך. "בן חכם ישמח אב" — זה אדם דאצילות. "בן כסיל" — זה אדם דבריאה, שאינו שלם.<br />
<br />
הרב שמעון מגלה כי בית דין של מעלה לא נמלך בו הקב"ה ב"נעשה אדם", אלא פנה אל השכינה הנקראת אלוהים, שהיא האומנת הממונה על עולם הבריאה. השכינה היא הכלי שדרכו מתגלה רצון הבורא, ואין היא פועלת מדעתה אלא כשליחת המלך. מכאן נלמד יסוד עמוק: כל פעולה של בריאה בעולם אינה אלא שיתוף בין עליון ותחתון, בין חכמה לבינה, בין אב לאם.<br />
<br />
החברים נרתעים ממשמעות הדברים, שכן נראה כי יש שניות בעצמות. אך הרב שמעון מבאר שאין כאן אלא גילוי אחד של אחדות עמוקה יותר, שבה כל הספירות פועלות בצוותא כביטוי של רצון אחד.

Torat Emet / Rav Pinhas Reuven — CC BY-NC-SA 2.5

Scroll to Top