זוהר בראשית — דף נג ע"ב

הזוהר מבאר את הפסוק ״ויגרש את האדם״: רבי אלעזר אומר שהכתוב מתהפך, והאדם הוא שגירש את ״את״, ולכן ״וישלחהו״. אחר כך נדרשים ״להט החרב המתהפכת״, שהם ממונים המתהפכים לדמויות שונות כדי להפרע מן הרשעים, וחרב ה׳. רבי יהודה מוסיף שהם ממונים להסית עוברי מצוות. נאמר שאדם משך עליו כח טמא וטימא את העולם, ושמלך שלמה פחד אחרי שחטא. הטקסט מבאר את טומאת המת ואת טעם המוות שבשינה, שבו רוח הטומאה שורה על האדם, ולכן יש ליטול ידיים בבוקר. לבסוף נאמר שהקדוש ברוך הוא יעביר את רוח הטומאה לעתיד לבוא.