זוהר בראשית — דף סד ע"א

בראש השנה בית הדין התחתון מתעורר לדון את העולם, וביום הכיפורים השעיר מעסיק את הנחש המלשין והמקדש לא נטמא. האיש מזכיר סוד שניתן לגלותו רק לחסידים. הלבנה מתקרבת לשמש ומתברכת מצד צפון ודרום; הנחש הוא זרוע שמאל של רוח הטמאה שמטמאה אותה, וישראל מקריבים שעיר כדי שהלבנה תיטהר. בחג הסוכות נותנים ברכות לממנים של העמים, לפי הטקסט, כדי שלא יתערבו בחלק ישראל, וב״שמיני עצרת״ ישראל לבדם יונקים, כמו מלך המסב עם אהובו אחרי שהאכיל את הפקידים.