זוהר בראשית — דף סה ע"א

רבי שמעון אומר שהרים ידיו בתפילה לרצון העליון שאינו נתפס, ומתאר את המחשבה העליונה שמאירה דרך מסך, תשעה היכלות שאינם אורות ולא רוחות ולא נשמות, והאור שנקרא אין סוף; בסוד הקרבן הכל נקשר ומאיר זה בזה. הוא חוזר ל״קץ כל בשר״: בכל ראש חודש ניתן לו חלק, השעיר, מחלק עשו האיש השעיר, כדי שישראל יתאחדו עם מלכם. רצונו תמיד בבשר, ולכן הוא שולט בגוף ולא בנשמה. הצדיק הוא קרבן לכפרה, והצדיקים הם כפרת העולם.