זוהר בראשית — דף עב ע"א

רבי יהודה קם בחצות לילה לעסוק בתורה באכסניה בעיר מחסיה, ופותח בפסוק ״והאבן הזאת אשר שמתי מצבה״ על אבן השתיה. יהודי אורח מקשה: האבן קדמה לעולם, ויעקב היה בבית אל והאבן בירושלים. רבי יהודה מודיע שדברי תורה דורשים כונה, ואומר שבחצות לילה הקדוש ברוך הוא משתעשע עם הצדיקים בגן עדן. היהודי משיב בפסוק ״אני בצדק אחזה פניך״, בדוד המלך והאבן שנטל בידו לפני שנכנס, ובתפילות האבות: אברהם תיקן שחרית, יצחק מנחה, ויעקב ערבית, ולכן שבח יעקב את עצמו באבן.