זוהר בראשית — דף צ ע"ב

הקדוש ברוך הוא מוציא את אברהם מהסתכלות הכוכבים והמזלות: ״אברם אינו מוליד, אברהם מוליד״, והבן יבוא מסוד שמו, ״כה יהיה זרעך״. כ״ה הוא שער התפילה ומצד הגבורה, ממנו בא יצחק. אברהם האמין בה׳ ולא במזלות, ו״ויחשבה לו צדקה״. הזוהר מבחין בין הולדת ישמעאל, למטה, לבין הולדת יצחק, למעלה. רבי אבא פותח בפסוק ״כי מי אל מבלעדי ה׳ ומי צור״, ומבאר שהכל ברשות הקדוש ברוך הוא, שהוא הצייר השלם. מן הזרע נוצר בן הכולל שתי דמויות, ולכן יש לקדש את עצמו. רבי חייא מוסיף שהקדוש ברוך הוא מזווג זווגים, ורבי שמעון פותח בפסוק ״זה ספר תולדות אדם״.